נוער וילדים

בני נוער וילדים (מגיל 8)

הקדמה

גילאי 8-13 הם שלב קריטי בהתפתחות הנוער, שבו מתבגרים חווים שינויים פיזיים, רגשיים וחברתיים משמעותיים. בשלב זה, הם מפתחים את זהותם ותחושת עצמאותם. עם זאת, חלק מהמתבגרים עשויים להתמודד עם קשיים כמו חרדה חברתית, ביטחון עצמי נמוך או קשיים לימודיים. כהורים, ייתכן שתשימו לב שהתנהגויות אלו מתבטאות במתח, תסכול או בידוד, לעיתים אף בהימנעות מביצוע משימות לימודיות או חברתיות. הדרך לעזור להם היא באמצעות טיפול רגשי וחושי, שמתמקד בגוף, המסייע לחיזוק התפקוד הרגשי, החשיבתי והגופני.


קשיים והתנהגויות לוואי

בני נוער עשויים להסתיר את הקשיים שלהם באמצעות התנהגות דחיינית או העדפת פעילויות שמספקות הנאה רגעית על פני משימות שדורשות מאמץ. התופעה הזו נוצרת, לעיתים קרובות, בעקבות קושי בוויסות תחושות ורגשות, והיא מעידה על הצורך בהכוונה בתכנון וביצוע פעולות, כמו גם באמון עצמי.


מהו וויסות חושי ורגשי?

וויסות חושי מתייחס ליכולת לפעול באופן יעיל ולהתאים את ההתנהגות למצב הקיים, בין אם הוא אישי או חברתי. לכל אחד מאיתנו יש דרכים ייחודיות לחוות את הסביבה, אך לעיתים התגובות האוטומטיות אינן מותאמות, ויש צורך לארגן מחדש את ההבנה של השפעת התנועה, התחושה והרגש על התגובות שלנו.


דוגמאות לקשיים והקשר לתפקוד ולמידה


  • היפר-אקטיביות ותנועתיות יתר

כאשר המידע על מצב הגוף אינו מגיע למוח בצורה תקינה, המתבגר עשוי לחוש צורך מוגזם בתנועה, להיות בעל קושי בריכוז ובתפיסה מרחבית. חוסר האיזון הזה מקשה על ההתאמה לצרכים לימודיים וחברתיים.


  • תנועות נוקשות מדי או רכות מדי

קשיים במערכת התחושה עשויים להתבטא בתנועות לא מתאימות; המתבגר עלול להתנהג בעוצמה רבה או, לחלופין, להיות ביישן ולהימנע מקשר גופני.


  • קשיי קשב וריכוז

כאשר מערכת ההצלבה בין אונות המוח אינה בשלה, הדבר עלול לגרום לחוסר ריכוז, תסכול ומכשולים בלמידה.


  • התפרצויות כעס מול הימנעות

כשהתפיסה התחושתית מעוותת, תשומת הלב עלולה להתמקד בגירויים בלתי רצוניים, כמו רעש בכיתה, מה שמוביל להתפרצות כעסים או להימנעות מהסיטואציה.


  • חרדות ופחדים

ילדים עם קושי בוויסות חושי עשויים להגיב בצורה קיצונית לאיומים, מה שמוביל למחשבות שגויות ותגובות לא הולמות.


חשיבות הטיפול בוויסות חושי ורגשי

נוער ומתבגרים צעירים עם קשיי וויסות חושי או רגשי פועלים מתוך מצוקה שנובעת מפחד לאכזב או רצון לרצות את ההורים או הסביבה. התנהגויות כמו התבודדות, תוקפנות או ביישנות הן תגובות למתח גופני ורגשי. התמיכה הנכונה יכולה להוריד את סף המתח ולספק כלים המאפשרים התמודדות עם רגשות ומחשבות מבלבלות.


איך זה קורה?

בקליניקה "קול-גוף", אני שמה דגש על החוזקות של כל מתבגר, בונה אמון ומקיימת קשרים חיוביים, מה שמוביל להצלחה בטיפול ולשיתוף פעולה מירבי.

באמצעות התנסות חוויתיות בתנועה , מגע טיפולי לשחרור מתחים , התנסויות באביזרי חישה ועבודה על ויסות החושים המטופלים לומדים לחוות את עצמם ולפתח ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות בהתמודדות עם עם גירויים חיצוניים מתוך מודעות ושליטה בוויסות הגירוי. 

עוררות רגשית בשלבים שונים של הטיפל מאפשרים זיהוי תחושות ורגשות שעולים ומקבלים ביטוי באופן אורגני ובטוח עבור המטופל.


גישת קול-גוף לטיפול בקשיי תפקוד או למידה

אימון מערכות הגוף ביניהם: המוטוריקה הגסה והעדינה, קו אמצע, צידיות, מערכת ההצלבה, המע' הוסטיבולרית והתחושתית במטרה לבסס תפקוד תקין וחיבור למודעות גופנית משפרים את התפקוד הגופני כבסיס לאינטגרציה בין מערכת החשיבה והרגש.

זיהוי והבנה של צרכים, יכולות ורצונות מתפתחים מתוך חוויות אישיות ומאפשרים תהליך למידה עצמי אשר מחבר בין מחשבה, הרגשה ופעולה שנובעים מתוך ידיעה פנימית של הגוף כאשר הוא נינוח או מתוח ואיך אפשר לפעול באופן הכי יעיל להשגת המטרה. למידה מתוך הגוף היא בסיס לקליטת ידע ומידע לימודי וחברתי כשם שהבנה עצמית ואמפתיה הם בסיס להבנת האחר וגילוי אמפתיה לסביבה.

חיבור בין תחושה מחשבה ורגש מאפשרים לבני נוער להבין את עצמם ולספק לעצמם תנאים מתאימים לקיום תהליכי למידה מתוך רוגע והקשבה.

לפרטים ויצירת קשר

פסיכותרפיה גופנית

הקשר בין הגוף לנפש בא לידי ביטוי בהרגלי תנועה שהתבססו במהלך העוברות והילדות המוקדמת מתוך הקשר עם דמויות משמעותיות. לדוגמא כשאמא מגוננת מדי מנעה חשיפה למתקנים מסוכנים כדי שהילד לא יפול לימדה את הילד להיות זהיר מדי או לפחד להתנסות בחוויות חדשות או מקשרים חדשים. מסרים שהילד שומע בונים את תפיסת עולמו ומשפיעים על קשריו עם הסביבה ועל התפיסה העצמית שלו . 

טיפול דרך הגוף הוא חווייתי ומותאם לצרכים של המטופל מתוך כוונה להעשיר את סקרנותו ללמוד ולהכיר את עצמו ואת הדרכים שבהם הוא מתמודד עם אתגרים. הטיפול מבוסס בראש ובראשונה על הקשר האישי ותחושת האמון שנוצרת ביני לבין הנער/ה כשהוא מבין שהמרחב מספיק בטוח לחשוף את קשייו וחולשותיו.

נקודת המוצא המרכזית בטיפול היא לבדוק איך הקושי בחיים בא לידי ביטוי בגוף ואיזה השפעה יש לקושי על התפקוד בתחומים שונים ובתוך מערכות היחסים בעולמו של המתבגר.

שלבים בטיפול:

אמון והסכמה – דרך תרגול תנועתי ניתן לחשוש אופני תגובה בהתמודדות עם קושי או למידה חדשה, תנועה מהווה בסיס בטוח לשינוי.

חוויה = למידה – התנסות בחוויות חושיות ורגשיות חדשות שוות ערך ללמידה של מידע חדש.

כישורי תקשורת – מתן הד לחוויה פנימית משנה באופן הדרגתי את הדיבור הפנימי המעכב ומוביל לשינוי חיובי בדימוי העצמי ולעידוד תחושת המסוגלות.

ביטוי רגשי  – מקום לרגש ככלי ביטוי ופריקה

הסכמה לשינוי – מערך ציפיות מותאם לתהליך בונה את הביטחון בצורה הדרגתי מתוך חוויות קטנות של הצלחה.

שיטת אלבאום

טיפול בשיטת אלבאום מבוסס על השילוב והתאום בו זמנית של מערכות תפקוד מרכזיות: המערכת הגופנית-מוטורית-חושית, מערכת החשיבה ומערכת הרגש.  כאשר קיים קושי מאחת או יותר מהמערכות נוצר מתח גופני המשפיע על התפקוד ועל הלמידה.

הטיפול בשיטה משלב טכניקות תנועה, מגע ודמיון מודרך לאיזון וליעילות הפעולה המוטורית חושית ולשיפור התפקוד.

עקרונות עבודה עם הגוף משלבות היבטים פסיכומוטוריים:

  • עקרון הבידול - יכולת הפרדה בין עיקר לתפל
  • עקרון הגדילה - נוכחות במרחב, ביטוי עצמי וביטחון עצמי.
  • שילוב ותאום - תפקוד תקין בין ימין לשמאל, קואורדינציה, קשב וריכוז.

על ביטחון עצמי

ביטחון עצמי זה מושג שמתאר ידיעה פנימית של כוחות לבצע משימות מנטליות, רגשיות ופיזיות. יכולת ביטוי עצמי של רעיונות או אמונות ויכולת לקבל החלטות בכל זמן נתון. ביטחון עצמי הוא מושג רחב שמתייחס לתחומים רבים, הוא מתקיים ומתערער לסירוגין עם כל התנסות, הוא כמו סמן של האישיות לחזק תפקודים שעוזרים להרגשה הטובה ולהכחיד תפקודים שמפריעים להרגשה הטובה. בטיפול נרצה להתייחס לביטחון עצמי בהקשר של אינטגרציה בין גוף, רגש, חשיבה וחושים, באיזה אופן ניתן לחזק את התפקוד של כל מערכת וכיצד ניתן לחבר את כל המערכות לתפקוד אינטגרטיבי מתוך הכרה במשאבים הקיימים ובנטיות של כל מערכת לממש את עצמה באופן מיטבי. לדוגמא: אם עשיתי פעולה שגרמה לי להרגיש חזק אבל בטווח הרחוק פוגעת בבריאות שלי האם יהיה נכון להשקיע עוד בלהיות חזק או למתן את עוצמת החוזק על מנת לשמור על תפקוד מתוך התמדה למשך זמן ארוך יותר.

על תחושת מסוגלות

הסכמה להתנסות שוב ושוב וגם להיכשל כדי להכיר את עצמנו טוב יותר משקפת אמונה ביכולת העצמית. למידה, החל מהינקות מתרחשת דרך חיקוי, דרך ניסוי וטעיה ובעיקר באמצעות שיקוף ועידוד של הסביבה הקרובה. תחושת המסוגלות נבנית בהדרגה ומושפעת מהערכה פנימית על יכולות ומגבלות, על מידת השליטה בתחושות רגשות ומחשבות גם כאשר הן עומדות בסתירה לתוצאה הרצויה.


Share by: